נועה וקלינג משחקים באלדור'ס גייט: פרולוג

רשומה רגילה

11121798_10153332410772625_921804319_n

נ: השנה היא 1998. ישראל בת 50. ה-ISDN מושק בישראל. מרכז עזריאלי נפתח. ויוצא איזה משחק קטן, שולי בשם באלדור'ס גייט. אני בתיכון. המחשב שלי לא מספיק חזק להריץ משחקי מחשב, וגם אין לי ממש זמן. המשחק הזה יוצא לי מהרדאר, ואז ביום אביב קריר אחד, בשנת 2015 – 17 שנה אחרי – פונה אלי עמית קלינג ושואל אם בא לי לשחק איתו בבאלדור'ס גייט. "מה?" אני תוהה לעצמי. למה שאני ארצה לשחק משחק כזה עתיק ולא רלוונטי? הרי יצא לי לחפור על אינספור RPGים מבוססי מבוכים ודרקונים למיניהם, מה כבר באלדור'ס גייט יכול לחדש לי?

ק: יש כמה סיבות בגללן אני (וממש לא רק אני, אבל זאת לא הנקודה) מחשיב את באלדור'ס גייט ליצירת מופת. הסיבה הראשונה היא על דרך השלילה. המשחקים בז'אנר שיוצאים היום, גם מבית BioWare – הם עדיין טובים עד מעולים, אבל רובם פשוט קלים ופשוטים לי מדי. בשביל לסיים את דרגון אייג' או את מאס אפקט מספיק פשוט ללחוץ. וללחוץ שוב. בבאלדור'ס גייט מתים. הרבה. סיימתי לאחרונה את דרגון אייג' 3, המתיש והמאכזב מאוד, והרגשתי שזה משחק שלא מאתגר אותך בשום שלב. הם החליפו קושי באורך.

נ: מסכימה לגבי דרגון אייג'. בקיצור, אז אם משחק שחיכינו לו כל כך מאכזב אותך, אולי שווה במקרה הזה לחזור לשורשים ולראות איפה כל העניין התחיל. ובכך התחלנו לשחק בבאלדור'ס גייט: הגרסא המשודרגת!

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

ניתוח צבעוני: Better call Saul

רשומה רגילה

אז אתמול סיימנו סופסוף לראות את העונה הראשונה של הסדרה שהתחילה, לטעמי, בחצי כוח, ונגמרה פשוט מצויינת. בגלל זה אני שונאת לראות סדרות בזמן אמת – צריך לחכות שנה לעונה הבאה במקום פשוט להתחיל עוד עונה. בכל מקרה – בטר קול סול מעולה, וגם הפעם, בדומה לברייקינג בד, יש סימבוליזם צבעוני כבד.

אז בהמשך להרצאה שעשיתי בזמנו על הצבעים בשובר שורות, בואו נדבר על הצבעים בבטר קול סול. ספויילרים לכל העונה, כמובן, בהמשך.

breaking_bad_61356

להמשיך לקרוא