לפני כמה שבועות ראיתי את הסרט המקסים הזה בדיליי (קרי: לא היה לי כוח ללכת לקולנוע וחיכיתי לצפיה ביתית) ונהנתי מאוד. במקום לצאת החוצה אל יערות סקוטלנד (Brave), הג'ונגלים של ונצואלה (Up) או לעולם שכולו מפלצות, פיקסר החליטו ליצור סרט שלם במקום שאנחנו לא מודעים עד כמה הוא יכול להיות גדול ומורכב – הראש שלנו.
אני אוהבת את אמיצה.
Brave או בעברית – אמיצה, אולי לא פורץ דרך וחדשני כמו הסרטים האחרים שלהם (מפלצות בע"מ או צעצוע של סיפור, נגיד), אבל הוא סרט חשוב בקאנון הפיקסארי כי הוא הראשון בז'אנר ה"נסיכות" מאז שפיקסאר חברו לדיסני, הראשון עם גיבורה נשית, ואולי סרט הנסיכות הראשון שלא נגמר בחתונה מפונפנת עם נסיך יפה תואר.
הפרעות קצב ועיצוב 