אז אתמול סיימנו סופסוף לראות את העונה הראשונה של הסדרה שהתחילה, לטעמי, בחצי כוח, ונגמרה פשוט מצויינת. בגלל זה אני שונאת לראות סדרות בזמן אמת – צריך לחכות שנה לעונה הבאה במקום פשוט להתחיל עוד עונה. בכל מקרה – בטר קול סול מעולה, וגם הפעם, בדומה לברייקינג בד, יש סימבוליזם צבעוני כבד.
אז בהמשך להרצאה שעשיתי בזמנו על הצבעים בשובר שורות, בואו נדבר על הצבעים בבטר קול סול. ספויילרים לכל העונה, כמובן, בהמשך.
יוזר מרדיט כתב פוסט נרחב על חשיבות הצבעים בסדרה, בשם "תיאוריית האש והקרח". אני רוצה להתבסס עליה ולבדוק – מה בעצם הצבעים אומרים לנו על סול ועל דמויות אחרות במהלך העונה.
אז מה שהתיאוריה אומרת בגדול, היא שאדום זה הצבע של הרעים, כחול זה הצבע של הטובים, אבל השאלה המתבקשת היא – מי בעצם טוב ורע בסדרה הזו? בצד של מי אנחנו אמורים להיות? בצד של מי שטוב באופן אבסולוטי או בצד של מי שהסדרה עוסקת בו?
וינס גיליגאן, היוצר של בטר קול סול וברייקינג בד, אישר את התיאוריה הזו והוסיף עליה שצהוב זה צבע של אמצע, של נייטרליות ודו-משמעיות מוסרית. חשוב לציין שבברייקינג בד הצהוב היה צבע של סכנה, וכל פעם שדמות לבשה צהוב או הופיעה באיזור של חפץ צהוב, משהו רע קרה לה. זה מוטיב שחוזר לפעמים גם בסדרה הזאתי – כמו לדוגמא, בפרק הראשון בו סול נתקל בצמד הסקייטרים. זו הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים במכונית העלובה של סול, בצבע צהוב עם דלת אדומה (וכאמור, אדום אמור לסמל שבסוף הוא ילך לצד של הרעים). סול דורס בטעות את הסקייטרים, אבל מגלה די מהר שהם מנסים לרמות אותו, וגוער בהם שמצאו את הקורבן הלא נכון. יתכן שזו הייתה אולי קריצה למעריצי ברייקינג בד שהתרגלו לשימוש המסיבי בצהוב בסדרה, כדי להבהיר להם: פה זה אחרת. חוקי המשחק השתנו.
עוד רפרור לשובר שורות מגיע בדמות האפילוג של הסדרה, שמגיע בעצם, כרונולוגית אחרי הסוף של שובר שורות. סול עובד בתור מנהל סניף בסינבון (משהו שסול בעצמו חזה בסוף העונה החמישית של ש"ש), מתחבא מהחוק ומהרעים במקביל, והסצנה כולה בשחור ולבן. סול חוזר הביתה, מבואס מהחיים, וצופה בפרסומות ישנות של סול הישן, עורך הדין המהולל – והן הדבר היחיד בסצנה הזו שמופיע בצבע.
בתחילת הסדרה סול מופיע בחליפות משעממות מאוד ביחס לחליפות הצבעוניות שלו בשובר שורות. כנראה שהשימוש בצבעים "משעממים" נועד להציג אותו בשלב הזה כנייטרלי – לא עורך דין מהולל , לא פושע מחויט. הלקוחות הראשונים שלו הם נערים פוחזים, ועדיין הוא מתייחס אליהם כצדיקים גמורים – קריצה לעברו כ"סליפין ג'ימי", עליו אנחנו מגלים בהמשך הסדרה.
החליפות שלו משתנות במהלך הסדרה בהתאם לתחפושת שהוא מנסה להציג. כשהוא מחליט להתנקם בהמלין, עורך הדין היריב, הוא מזמין חליפה כחולה, זהה לזו שהמלין לובש. כשהוא הולך לפנות לקשישים, הוא לובש חליפה של מטלוק, עורך דין טלוויזיוני ישן. בסצנת הסיום של הפרק האחרון, מרקו, סול לובש בפעם הראשונה חליפה חומה, במקום החליפות האפורות שלו – התקרבות לגוונים חמים, ולצד ה"אדום".
עוד קריצה להתקרבות לצד האדום מגיעה כשסול מודד חליפות אצל החייט – כאשר הוא מתכוון להזמין את החליפה הכחולה, אבל לשבריר שניה הוא מציץ על חולצה כתומה צעקנית. כמובן שהשוט הזה מצולם מתוך הארון, במיטב המסורת השובר-שורותית, ככה שכל הפריים צבוע בגוונים חמים.
מאחר שמדובר בתכנית עם מוסר מאוד אפור, בה הדמות הראשית היא עורך דין חלקלק שמתרועע עם פושעים ולא בוחל בלקוחות ובדרכים לעשות כסף, ההגדרה של טוב ורע היא מאוד יחסית. האם אנחנו אמורים להיות בעד אנשי החוק הכחולים, או הפושעים האדומים?
דמויות כחולות: מייק, קים, צ'אק, הווארד
הצבעים האלה מייצגים שני צדדים בעולם של סול, אבל בהרבה מקרים הכחולים, שאמורים לייצג את המוסר ודרך הישר, הם "הרעים" – שוטרים מושחתים, אחיו של סול שבוגד בו בסוף הסדרה. האדומים, מצד שני, הם אכן הפושעים, אבל עושה רושם שיש להם קוד מוסרי פנימי הרבה יותר אחיד – טוקו שלומד על חוקי חמורבי מסול, מרקו, נאצ'ו שמתייחס לסול בתור שווה אל שווה. דוגמא מעניינת היא הקטלמנים, שלובשים בפגישה הראשונה עם סול גווני כחול, בעוד שהם מנסים להציג את עצמם כחפים מפשע. כשסול תופס אותם באוהל עם תיק המזומנים, האוהל, התיק, והבגדים שלהם אדומים.
דמויות אדומות: נאצ'ו, טוקו, הקטלמנים ומרקו
אז לאיפה הסדרה תלך בעונה הבאה? אנחנו יודעים שסול הולך בסוף לצד "האדום" – כנראה שלא במקרה יש פה מחווה לג'די הכחולים והסית' האדומים בסטאר וורז, אבל בסצנה האחרונה יש רמז קטן ויפה לגבי המשך דרכו של סול – כשהוא נוסע ברכב, אחרי שהחליט לוותר על הפגישה שהייתה אמורה למצב אותו כעורך דין "רציני", הוא מתחיל לזמזם שיר באוטו. השיר הוא "סמוק און דה ווטר" של להקת דיפ פרפל, וסגול הוא השילוב של כחול ואדום – הוא מחליט לבחור בדרך האישית שלו.
הפרעות קצב ועיצוב 