מהארכיון: למה בעצם הרוק הישראלי מת אחרי רצח רבין?

רשומה רגילה

(הערה מערכתית: לקראת סגירת ישראבלוג המתקרבת החלטתי להעביר לבלוג הזה כמה פוסטים שעדיין זוכים לעדנה מ"ריקבון" העתיק. תהנו! (או שלא תהנו, זו מדינה חופשית). הנה גם פסקול תואם.

הקספרים בשנות ה-90

הקספרים בשנות ה-90

אני לא זוכרת הרבה את הניינטיז. למעשה, אני לא זוכרת הרבה את שבוע שעבר. אבל אני כן זוכרת שקראתי ראש אחד ומעריב לנוער, ראיתי יציאת חירום ואת מהתקליטיה באהבה וממש אהבתי את ד"ר קספר. אני זוכרת, אולי מלהיות שם בתור נערה צעירה, ואולי מתוך זכרונות של אחרים, את הרוקסן, את זמן אמיתי, את ד"ר קספר בערוץ הראשון, את נושאי המגבעת, את מוניקה סקס ואיפה הילד משתלטים על הרדיו ואת אופנת הגראנג' משתלטת על תל אביב. אני זוכרת בתור ילדה, ששרון קנטור נראתה לי הדבר הכי מגניב בעולם. היה פופ, זה נכון, אבל לא פופ סכרני ונוראי או מזרחי-פופ כמו עכשיו.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מיני פוסט: איך להתחבר לספוטיפיי מישראל, ולהנות מהחיים

רשומה רגילה

לפני חודשיים אני ובן זוגי עשינו פרוייקט ביתי של התחברות לכל מיני שירותי סטרימינג אמריקאים, בעלות מגוחכת למדי יחסית לכמות התוכן שאנחנו צורכים. שואלים אותי הרבה: אבל איך התחברת לספוטיפיי? ובכן – אני מציגה את שיטת פלשקס לצריכת מדיה מהנה. תודה להילה, אלכס, ואלון שתמכו במהלך הדרך.

להמשיך לקרוא