ניתוח צבעוני: משחקי הכס – חלק אחרון

רשומה רגילה

בשעה טובה ומוצלחת הגענו לחלק האחרון בסדרה. יש עוד הרבה בתים ומשפחות שלא הגעתי אליהם, מחמת ספויילרים או סתם חוסר זמן – מרטל, טיירל, בולטון ועוד. אבל הייתי רוצה לסיים את סדרת הפוסטים הזו עם משמר הלילה, והצבע השחור.

להמשיך לקרוא

ניתוח צבעוני: משחקי הכס, חלק ה’

רשומה רגילה

והנה, הגענו לבית הכי פחות פופולארי בממלכה. הם לא אמיצים ו"טובים" כמו הסטארקים, לא תחמנים כמו הלניסטרים, לא אנדרדוגים כמו הטארגריינים, ולא ויקינגים-לאבקרפטיים כמו גרייג'וי. בית באראת'און! 

בעולם של ששאו"ק, הם הבית הכי צעיר, והם יושבים בטירות קץ סופה ודרגונסטון.  אנחנו מתחילים את הסדרה כאשר רוברט באראת'און, האח הבכור, שולט בממלכה ונשוי לסרסיי לניסטר הבוגדנית. לאחר מותו (זה קורה בסוף הספר הראשון, אל תקטרו על ספויילרים), מתחיל הקרב על הירושה בין אחיו – סטניס, האח הבינוני, הקשוח וחמור הסבר, ורנלי, האח הצעיר, הכריזמטי והידידותי.

להמשיך לקרוא

6 קטנות לגבי 6 פעמים

רשומה רגילה

חזרתי עכשיו מהקולנוע אחרי צפיה ב"שש פעמים" עם חברתי היקרה נועה מ'. נועה לא ראתה סרט בקולנוע מזה שני וחצי, ואני לא ראיתי סרט ישראלי בקולנוע מאז ההקרנה של "כבלים" בקולנוע גלובוס, בתחילת שנות ה-90.
כל הסופרלטיבים והביקורות המהללות שתקראו על הסרט נכונות (אני ממליצה במיוחד על הביקורת של אבנר שביט) . זה סרט חזק, עוצמתי, שמשאיר את הצופה עם תחושה לא נוחה ולא מתחנף. במידה כלשהי הוא הזכיר לי את "אגדות וסיפורים" (Storytelling) של טוד סולונדז, שהשאיר אותי עם אותה תחושה של קשר בבטן ובחילה קיומית, תוך כדי התפעלות ממה שראיתי עכשיו.

קטונתי מלכתוב ביקורת, אבל יש לי שש הערות\אבחנות שרציתי לחלוק אתכם (וכמובן שיהיו פה ספויילרים):

להמשיך לקרוא

ניתוח צבעוני: משחקי הכס, חלק ד'

רשומה רגילה

היום נתעסק באחד הבתים ה"שוליים" יחסית בממלכה, שהולך ותופס חשיבות עם התקדמות הסדרה (אשתדל לא לתת פה ספויילרים מעבר לתכנית הטלויזיה, במידה וכן הם יהיו מסומנים באזהרה) – בית גרייג'וי.

להמשיך לקרוא

ניתוח צבעוני: משחקי הכס, חלק ג'

רשומה רגילה

היום הראשון לדצמבר, מה שאומר שיש עוד פחות מחצי שנה עד לשובה המבורך של משחקי הכס. עכשיו רק צריך שמרטין יסיים את הספר השישי, ואני אהיה נועה מאושרת.

בנימה אופטימית זו, היום אעסוק בבית האאוטסיידרי אך פופולרי במשחקי הכס: בית טארגריין.

להמשיך לקרוא

המציאות מאחורי אססין קריד

רשומה רגילה

אז לפני מספר דקות סיימתי את אססין קריד השני . לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע לשחק בזה, אבל אני נהנית מכל רגע. מעבר לעובדה שהמשחק הזה פשוט כיפי, וממכר (אני סובלת מטטריס אפקט קשה שגורם לי לדמיין איך אני מטפסת על בנייני באוהאוס בתל אביב במקום לקחת אוטובוס. הערה: אני אפילו לא מצליחה לטפס על סולם) ויש לו סיפור מצויין שמשלב קונספירציה מופרעת עם היסטוריה חלופית – יש בו מעין סייד קווסט של איסוף יצירות אמנות מתקופת הרנסאנס. בפעם הראשונה שגיליתי שיש NPC  של סוחר אמנות, צרחות ההתרגשות שלי כמעט וריסקו את המשחק. אז מה יש לנו בינתיים? מקומות שקיימים במציאות (וברובם יצא לי לבקר!), יצירות אמנות מפורסמות ודמויות היסטוריות שמקבלות שדרוג למתנקשים אדירים או לטמפלרים מרושעים.

להמשיך לקרוא

ניתוח צבעוני: משחקי הכס, חלק ב'

רשומה רגילה

הערה לגבי הפוסט של אתמול: אוהד עוזיאל מוסיף שצריכים גם לחשוב על השם משפחה של הסטארקים – סטארק באנגלית זה אפור, נוקשה וקר. תודה על האבחנה המדוייקת, אוהד!

 אז היום נעבור למשפחה שכולם אוהבים לשנוא – הלאניסטרים. בית לאניסטר הוא הבית הכי עשיר בממלכת ווסטרוס. הם שולטים בממלכה וחולשים על שני מקומות – מעלה מלך וצוק קאסטרלי. רוב ההתרחשויות בסדרה קורות במעלה מלך (קינגס לנדינג) , שהוא מקום עם עיצוב הרבה יותר חם ועשיר מווינטרפל, כמו משפחת לאניסטר עצמה. העיצוב רנסאנסי ועשיר, עם הרבה תמונות, פסלים וצבעוניות חמימה. אם ננסה להקביל את הלאניסטרים לתרבות שקיימת בעולם שלנו, אני מניחה שאפשר לנסות לשייך אותם לצרפת או איטליה בתקופת הרנסאנס – עשירה, תרבותית ומעין מרכז סחר ושלטון.

להמשיך לקרוא

ניתוח צבעוני: משחקי הכס, חלק א'

רשומה רגילה

לפני חודשיים העברתי הרצאה קצרה על החשיבות של הצבעים בברייקינג בד בערב מעריצים. אפשר לראות את ההרצאה שלי ועוד הרצאות מעניינות בבלוג המוצלח של ניר גורלי. בכל מקרה, כל כך נהנתי שהחלטתי להמשיך עם הניתוחים הצבעוניים האלה גם לסדרות אחרות שאני נהנית מהן. אז לבקשת הקהל (אקא אייל גולדמן), הנה ניתוח צבעוני של משחקי הכס. אשתדל לא להכניס פה ספויילרים אחרי עונה 3, למרות שאני מפצירה בכם – תקראו את הספרים. כדאי לכם. ממש.

להמשיך לקרוא