ניתוח צבעוני – Inside Out

רשומה רגילה

לפני כמה שבועות ראיתי את הסרט המקסים הזה בדיליי (קרי: לא היה לי כוח ללכת לקולנוע וחיכיתי לצפיה ביתית) ונהנתי מאוד. במקום לצאת החוצה אל יערות סקוטלנד (Brave), הג'ונגלים של ונצואלה (Up) או לעולם שכולו מפלצות, פיקסר החליטו ליצור סרט שלם במקום שאנחנו לא מודעים עד כמה הוא יכול להיות גדול ומורכב – הראש שלנו.

Disney•Pixar's "Inside Out" takes us to the most extraordinary location yet - inside the mind of Riley. Like all of us, Riley is guided by her emotions - Anger (voiced by Lewis Black), Disgust (voiced by Mindy Kaling), Joy (voiced by Amy Poehler), Fear (voiced by Bill Hader) and Sadness (voiced by Phyllis Smith). The emotions live in Headquarters, the control center inside Riley's mind, where they help advise her through everyday life. Directed by Pete Docter and produced by Jonas Rivera, "Inside Out" is in theaters June 19, 2015.

יש אינספור מאמרים ופוסטים מעניינים שמנתחים את הסרט מכל כיוון – על המורכבות הרגשית (האפינגטון פוסט), על המדע של תהליך החשיבה (ניו יורק טיימז) וניתוח פילוסופי-אנימטיבי מעניין מאוד של שוליית הקוסם. אבל באנו פה להתעסק במה שאנחנו מבינים בו הכי הרבה, ולכן אתמקד בפן העיצובי של הסרט החמוד הזה.

מתוך עולם הרגשות המורכב והעצום שלנו, פיקסר החליטו לצמצם את הרגשות לחמישה עיקריים. בתקופה שבה חלק גדול מההתבטאות שלנו תלויה באמוג'ים ומדבקות פייסבוק, זו החלטה חכמה – קבוצה של חמש דמויות עיקריות היא בחירה קלאסית ונוחה, שלא מכבידה על הצופה אבל נותנת מספיק גיוון ופיתוח לדמויות עצמן. בטיוי טרופס קוראים לזה "Five-Man Band" . למי שלא רוצה להכנס לטיוי טרופס כי יש לו תכניות לשבוע הקרוב, מדובר בחבורה של ארכיטיפים שיוצרת קבוצה הרמונית ויציבה. הארכטיפים, להלן –

  • המנהיג – במקרה הזה, המנהיגה שלנו, ג'וי. כריזמטית, פעלתנית ובמקום מסויים גם הגיבורה של הסרט ולא ריילי.
  • הסגן – הדמות הזו בד"כ משמשת כקונטרסט מוחלט לדמות הראשית, ובמקרה הזה – עצב. עצב היא איטית, פסיבית יחסית, ובעוד שאין ממש דמות "רעה" בסרט, היא זו שמניעה את העלילה ויוצרת את המשבר הדכאוני אצל ריילי.
  • החכם – הדמות הזו לא תמיד תהיה חננת על עם שמונה דוקטורטים, ולפעמים מספיק שתהיה הדמות הכי מתוכננת ומאורגנת בחבורה. במקרה הזה – הדמות ה"חכמה" היא הפחד, שהחרדה הקיומית שלו מניעה אותו לתכנן תכנית פעולה לכל אסון שיכול לבוא.
  • החזק – הבחור החזק או הסתם גדול פיזית, בד"כ פחות חכם או מחושב מהדמויות האחרות. במקרה הזה – כעס, דמות אימפולסיבית ואלימה יחסית.
  • הבחורה – טוב, התפקיד הזה באופן קלאסי מיועד לנשים, אבל לא חייב בהכרח. מדובר בדכ דמות שמאזנת את הדמויות האחרות, או לפחות לא מערערת על סמכותם והדעות שלהם באופן פעיל. במקרה הזה מדובר בדמות הגועל שאמנם מקטרת הרבה אבל לא מתנגדת או פועלת נגד אף אחד מהרגשות האחרים.

Inside-Out-5-News

אז בואו נדבר על הצבעים של הרגשות, והעיצוב שפיקסר ניסו להעביר עם כל דמות.

—-

JOY – אושר

בעולם הצבעים הקלאסי, הצבעים שמייצגים אושר הם בד"כ צבעים חמים – אדום, כתום וצהוב שנחשבים לצבעים "רגשיים" יותר מסקאלת הצבעים הקרים. במקרה שלנו, ג'וי צהובה, אבל השמלה שלה נראית בסרט ירקרקה והשיער שלה כחול. בנוסף, באנגלית הביטויים המתייחסים לצבע הצהוב בד"כ מתקשרים לפחד כמו "have a yellow belly" ו-"yellow streak", שמשמעותם היא להתנהג בצורה מפוחדת.

עם זאת, בראיון עם ג'ונס ריברה, המפיק של הסרט, עולה כי ההשראה שלהם במקרה הזה הייתה שונה – הם רצו שאושר תהיה דמות נוצצת וקורנת כמו כוכב או זיקוק, והגוון הצהוב שלה אמור להתייחס לזהב. העיצוב הכללי שלה – עם שמלה קצרצרה, שיער מבולגן ויחפה, אמור לקרוץ לעיצוב של טינקרבל מפיטר פן ולתת לאושר אוירה "פייתית". אבל למה שיער כחול, אתם תוהים? כנראה שהגוון הכחול שזהה לגוון השיער של עצב יכול לרמוז לקשר המיוחד שהשתיים מפתחות במהלך הסרט.

joy

מהתבוננות בהתפתחות הקונספט ארט אפשר לראות איך פיקסר פיתחו את הדמות שלה לכיוון אנושי ותלת מימדי – מזיקוק עם ראש אישה, לכיוון דמות נשית צעירה ועולצת, וניתן לראות את שאריות הרעיון של הזיקוקהכוכב עם הפיצוצים הקטנים על השמלה שלה.

—-

SADNESS – עצב

במקרה הזה הבחירה בצבע הכחול מובנת – באנגלית הצבע הכחול מתקשר לעצב ומלנכוליה, והביטוי "Feeling Blue" הפך להיות שם נרדף לתחושת יגון עמוקה. מצד שני, מדובר בצבע שגם מתקשר לרוגע ושלום, כמו שמיים כחולים או ים שלו. באותו ראיון שהזכרתי קודם, ריברה מציין שההשראה מאחורי עצב הייתה גם דמות כחולה ועגמומית, וגם בעלת צורה שמנמנה ו"כבדה" שאמורה להזכיר דמעה, בניגוד מוחלט לקפיציות והקלילות של אושר.

השיער שלה מכסה ברוב המקרים את העיניים, שגם קורץ לתספורת האופנתית של ילדי האימו, וגם מתקשר למימיות והנוזליות של הדמות – מעין מפל שזולג לה על הפנים. עם זאת, בניגוד לכעס או לפחד, מדובר בדמות שכולה עגלגלה ו"נעימה". כולנו יודעים שעצב במקום מסויים הוא גם רגש מאוד "נוח" להשאר בו. הדמות בהתחלה עוצבה עם מכנסי טריינינג, אבל מאוחר יותר לבשה סוודר צמרירי ונוח שמתקשר לעולם הנוחות הזה.

sadness

שווה גם להתייחס בהקשר הזה לעיניים של אושר ושל עצב – בדומה לשיער שלהן, גם לשתיהן עיניים כחולות, אבל כל אחת מסיבה אחרת. לאושר יש עינים כחולות גדולות עם גבות קלילות שכמעט ומוסתרות לחלוטין, שמתקשרות לתמימות ועיניים של ילד או תינוק, מלאות התרגשות ופליאה. במקרה של עצב, מדובר בעיניים עגמומיות, עם גבות עבות וכהות יותר, שנבלעות בתוך הפנים הכחולות שלה ויוצרות את האוירה הכבדה של אוקיינוס של דמעות.

—-

FEAR – פחד

במקור, פחד היה בעצם אמור להיות הפתעה. פיקסר פיתחו את הפתעה לכיוון של פחד מכיוון שבסופו של דבר, הפתעה מונעת גם מפחד וגם משמחה, והם היו צריכים רגש שמנסה לעכב את התפתחות העלילה ומושך אותה אחורה. הרעיון העיצובי מאחורי פחד היה לצייר אותו דומה לעצב (nerve) דקיק וקופצני, ובגלל זה הגוון הסגלגל והצורה התזיזתית והרזה.  בתחילת הדרך פחד היה ירוק, אבל ברגע שפותחה הדמות של "גועל", הצבע הזה התאים לה בהרבה ופיקסר הלכו לכיוון אחר.

fear

ההשראה האנושית לדמות של פחד הייתה של השחקן דון נוטס, כוכב טלויזיה אמריקאי משנות ה-60 וה-70, שהופיע בין היתר במטלוק, המופע של סטיב אלן והמופע של אנדי גריפית'. נוטס נודע בשל הפרצוף ה"המום" שלו שכלל עיניים רחבות, פה פעור, וברוב המקרים – עוטר בפפיון על הצוואר.

—-

DISGUST – גועל

ריברה ציין בראיון שהיה לפיקסר דילמה בתחילת העבודה על גועל – האם הדמות צריכה להביע גועל, או שהיא צריכה להיות מגעילה?  בסופו של דבר הם הלכו על הכיוון של נערה מקובלת בבית הספר ומתנשאת, שמרימה את אפה מעל דברים שמגעילים ומבאסים אותה. בסרט גועל גם היא זו שמוטרדת מהמצב החברתי של ריילי בבית הספר.

disgustההשראה הצבעונית והעיצובית של גועל הגיעה מכיוון מעניין – הירוק, והשיער המקורי (כפי שניתן לראות בקונספט ארט המוקדם) הגיעו מ…ברוקולי! בפסיכולוגיה, משערים כי גועל מתפתח לראשונה אצל פעוטות כתגובה לאוכל שמגעיל אותם – גם אם הוא מקולקל, וגם אם סתם לא טעים להם. ברוקולי, שמופיע גם בסרט, הוא ירק שעלול להיות מר ובעל צבע מעט מגעיל, והרבה ילדים לא אוהבים אותו, על אף הפצרות הוריהם שרוצים שיאכלו משהו בריא. שיער הברוקולי ירד בעיצוב הסופי של הדמות, אבל העיטור שעל השמלה נשאר, והוא אמור להזכיר לנו כתמים של אוכל או של נזלת.

—-

ANGER – כעס

כעס אחראי בסרט להרבה מהאתנחתות הקומיות, כנראה בגלל שהתגובות המוגזמות שלו מזכירות לנו את עצמנו בימים מרגיזים במיוחד. הבחירה באדום נעשתה מסיבה דומה לכחול של עצב – אדום הוא צבע אוניברסלי לכעס ועצבנות, והלהבה שעל ראשו מתקשרת לביטוי "עשן מהאוזניים" או "להתפוצץ מעצבים". הצורה של כעס מההתחלה הייתה צורה של מלבן מקובע וכבד כדי ליצור תחושה של כבדות ואי נוחות, וגם כדי לרפרר לתנור שעומד להתפוצץ בכל רגע.

anger

בשלב מאוחר יותר, פיקסר בחרו להלביש את כעס, ובחרו בבגדי עבודה משרדיים משתי סיבות – אחד, כי העניבה, המכנסיים העבים והחולצה שתחובה לתוך המכנסיים ולוחצת מרפררים גם הם לחוסר הנוחות הכללי של הדמות, וגם כי… ובכן, אמנם ריילי בחורה צעירה, אבל מי מאיתנו לא חווה תסכול ועצבים משרדיים?

—-

בונוס – מר בינג בונג

מר בינג בונג אינו רגש, אבל הוא יציר דימיון שחי במוח של ריילי ולכן שווה אזכור. המטרה שלו לייצג את עולם הדמיון ואת החברים הדימיוניים שילדים ממציאים לעצמם בגיל צעיר. אני חייבת לציין שמשהו בהופעה ובהתנהגות שלו גרם לי לחשדות בהתחלה, והייתי בטוחה שהוא הולך להיות דמות רעה, והופתעתי לגלות שהוא דמות חיובית בסך הכל, אם כי נטולת הגיון. ע"פ הראיון שהוזכר פה כמה פעמים, ההופעה של מר בינג בונג מבוססת על זכרונות ילדות של סטודיו פיקסר – לאחד היה חבר דימיוני שנראה כמו דולפין, אחד אחר ציין שאהב צמר גפן מתוק, השלישי ציין שדמיין את החבר הדימיוני שלו בתור החתול מעליזה בארץ הפלאות.

INSIDE OUT – Pictured (L-R): Bing Bong, Sadness, Joy. ©2015 Disney•Pixar. All Rights Reserved.

INSIDE OUT – Pictured (L-R): Bing Bong, Sadness, Joy. ©2015 Disney•Pixar. All Rights Reserved.

בנוסף, שווה לציין שבאנגלית "פיל ורוד" – שזו הצורה הכללית של מר בינג בונג, אפילו שהוא מציין שהוא דולפין למחצה, הוא ביטוי שמתייחס לעולם הדמיון וההזיות – הביטוי "לראות פיל ורוד" מתייחס להזיות של אלכוהליסט בגמילה, ובסרט מוקדם יותר של דיסני, דמבו, יש סצנה שמציגה את דמבו שיכור (לאחר ששתה אלכוהול בשוגג) הוזה פילים ורודים. הבגדים של מר בינג בונג דומים קצת לקבצן\נווד סטייל צ'ארלי צ'פלין, וגם עם פרח על הדש – כמו פרח משפריץ של ליצנים, שגם מחוברים מאוד לעולם הילדים הצעירים.

וזהו להפעם! איזה סרט\סדרה תקבל ניתוח בפעם הבאה? אתם מחליטים! (או אני! אבל עדיין אשמח להצעות).

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “ניתוח צבעוני – Inside Out

  1. ליאת פרלמוטר

    איזה ניתוח כייפי, אוהבת את הבלוג שלך!!!!! עכשיו אני אלך להסביר את זה לבת השש שלי, שבדיוק ראתה את הסרט השבוע לראשונה, מעניין איך היא תגיב 🙂

  2. הניתוח עצמו יפה ומעניין מאד.
    מה שהפריע לי הוא הטיימינג. הסרט הזה כפי שציינת כבר ירד מהאקרנים, ואלו שראו אותו כבר פחות מחוברים רגשית לסרט ממה שהם היו כשהם ראו אותו.
    סיימתי לראות לא מזמן את ברייקינג בד, סדרה שכל העולם ואחותו סיימו לראות מעל שנה לפני שהתחלתי בכלל להתעניין בסדרה. כשסיימתי אותה הייתי המום מהסוף, ובדיוק היה הלוואין. נורא רציתי להתחפש לאחת הדמויות, אבל נזכרתי שהעולם כבר המשיך הלאה, וכמה שהסדרה מדהימה בעולם שלנו ובשפע התרבותי שמציף אותנו- אני הייתי בדיליי. בתור צופה זה מעולה- זול יותר זה בטוח. אני גם מאד אוהב סרטים ישנים. אבל אם את הולכת לכיוון של לפרסם מאמרים, אני בהחלט ממליץ לך להיות מעודכנת, לא להתקמצן וללכת לקולנוע ואז לפרסם מאמרים מסוג זה.

  3. יהל

    אשמח לניתוח עיצובי עבור "מעבר לחומת הגן" (over the garden wall). הצעה אחרת: טיפול בקלאסיקות נשכחות כמו סדרת האנימה של פיטר פן.

  4. יובל

    ניתוח מרתק ומרגש.

    אני גם חשבתי במהלך הסרט שבשונה מדמויות שבהן הרגש הוא מעט ״חד מימדי״ (כמו עצב) גם הצבע הוא חד גוני. זאת בשונה מרגשות מרובדים כמו ״שמחה״, שבהם יש נגיעות של ״עצב״ (שיער כחול).

    שוב תודה!

  5. יובל

    ניתוח מרתק ומרגש.

    אני גם חשבתי במהלך הסרט שבשונה מדמויות שבהן הרגש הוא מעט ״חד מימדי״ (כמו עצב) גם הצבע הוא חד גוני. זאת בשונה מרגשות מרובדים כמו ״שמחה״, שבהם יש נגיעות של ״עצב״ (שיער כחול).

    שוב תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s