נועה וקלינג משחקים באלדור'ס גייט: חופרים וחוקרים

רשומה רגילה

11121798_10153332410772625_921804319_n

הגיע הזמן לעוד פרק של…. נועה וקלינג משחקים באלדורס גייט!

—-

נועה: אז קלינג, קרה הרבה מאז הפעם הקודמת!

קלינג: הרגנו ממש הרבה דברים, החזרנו לגמדה מה-Friendly Arm את המגפיים שלה ובקבוק יין מבית שורץ עכבישי ענק, הסתובבנו בברגוסט המאכזבת, גייסנו לחבורה שלנו אנשים מעצבנים כמו גאריק ומיהרנו להיפטר מהם מיד אחר כך. אני רוצה להתלונן רגע על ברגוסט. היא כמו ראש פינה של חוף החרב. אני מרגיש שאם אתה גיבור בבאלדור'ס גייט אז יש מצב טוב שסבתא שלך גרה בברגוסט ואתה שונא לנסוע לשם. ואז אתה גם צריך לעזור לה עם עכבישי הענק במרתף ובדיוק לא מתאים לך.

נ: בפעם הקודמת סגרנו שהיא רעננה.

כאילו, ברגוסט. לא סבתא שלך. לא מכירה אותה.

קלינג: זה נכון גאוגרפית כי היא במרכז אבל אפילו אין שם מרכז קניות וברעננה אני חושב שיש. אז תגידי, נכון ממש הספקנו לשכוח מזה שהיה לך פעם אבא מאמץ ושאיזה ברנש משוריין רצח אותו?

נועה: מבחינתי המטרה שלי כרגע בחיים היא להרוג כמה שיותר דובים וזאבים ולכסות מסכים שלמים ב10 דקות. אבא? אין לי מושג על מי אתה מדבר.

קלינג: אז הנה הבעיה של באלדור'ס גייט – האקספוזיציה מחופפת, היא זורקת אותך לקווסט ראשי גדול בלי יותר מדי הכנה או מוטיבציה. לא שאני רוצה לקפוץ רחוק מדי, אבל בבאלדור'ס גייט 2 אתה כבר (מן הסתם) הרבה יותר ערוך למסעות. פה לפני רגע היית נערה מגוננת שבחיים לא הוציאה את האף מקאנדלקיפ, ועכשיו אנחנו כבר בנאשקל, מנסים לפתור את משבר המתכת האזורי. זה גם משחק שקל ללכת בו לאיבוד. אין מה לעשות, מרגישים עליו את הגיל במובן הזה (למרות שלדעתי זה כאמור לאו דווקא דבר רע וממש נמאס לי מזה שמשחקים אומרים לי כל הזמן בדיוק לאן ללכת ובדיוק מה לעשות). אז אני כל הזמן מוצא את עצמי בודק ביומן איזה סיידקווסטס פתוחים אצלנו.

רגע, מה הולך פה? לאן הולכים? הצילו!

רגע, מה הולך פה? לאן הולכים? הצילו!

נועה: לפני שנמשיך לספר על מסעותינו, אני רוצה לציין על עוד כמה בעיות שעולות לי מהמשחק הזה, וממשחקי מולטיפלייר בכלל. בנוסף לעובדה שזו פעם ראשונה שאני משחקת באלדורס גייט, זו גם פעם ראשונה שאני משחקת משחק כלשהו במולטיפלייר, וזו חוויה אחרת לחלוטין. פתאום לבחירות שלך יש משמעות. אתה צריך להיות איטי יותר, ומתחשב, ולהתייעץ עם הפרטנר על החלטות שנותנים. מצד אחד, זה כיף ממש, מצד שני —

קלינג: כל זאת ועוד בעמוד הפייסבוק שלנו "גברים במשחקי מחשב".

נועה: אוקיי. כן. עוד בעיה, ששכחתי שהיא קיימת בכלל במשחקים ישנים: יש מסכים! והם איזומטריים! בתור מישהי שבקושי יוצאת מגוש דן כל השטחים הירוקים האלה עם הפרספקטיבה המוזרה ממש ממש מבלבלים. בנוסף, אין את האופציה של FAST TRAVEL שיש בהמון משחקים מודרניים, ככה שיש אוירה מתישה של הליכה של שעות.

קלינג: אוקיי, אבל גם בדרגון אייג' יש מסכים. לא איזומטריים, אבל מסכים. זה לא מוכר לך משם? לגבי ה-fast travel, כן, לא המציאו אותו עדיין. הולכים המון במשחק הזה. במאמר מוסגר, התחלתי לשחק לאחרונה ב-Shadow of the Colossus, שהפך את ההליכה לקונספט אמנותי-משחקי של ממש. אבל העולם של באלדור'ס גייט לא מספיק חי מצד אחד בשביל שההליכה בו תהיה מרגשת כמו למשל ב-Fallout New Vegas, ומצד שני לא מספיק שומם כמו ב-SotC בשביל שיהיה בו משהו מדיטטיבי.

נועה: מצחיק, כי המשחק השני שאני משחקת בו עכשיו זה אססין קריד יוניטי. ברגע שמצליחים להתגבר על זה שהמשחק הזה ערימת באגים מהלכת (זה כבר סיפור לפוסט אחר), יש שם בעיה שהיא ההפך הגמור של באלדור'ס גייט: יש שם יותר מדי מה לעשות! יותר מדי קווסט מרקרים, עולם יותר מדי פתוח ואפשר לעשות הכל. במובן הזה, הריבועיות של באלדור'ס הרבה יותר נוחה.

קלינג: שזה גם מה שהרס לי את דרגון אייג' 3. לפחות בבאלדור'ס אני יודע בכל רגע לאן (בערך) בא לי ללכת. אגב, בקרוב הוא יפתח קצת יותר ואז גם נלך לאיבוד קצת, כרגע הוא עוד יחסית לינארי.

נועה: יש לי עוד בעיה. החתולה שלי תמיד באה לשבת לי על המקלדת באמצע. אבל זה כבר לא אשמת המפתחים. בכל מקרה, מה הקווסט\מפגש שהכי זכור לך מהסיבוב האחרון שלנו (מברגוסט, דרך הקרניבל, לעיר נאשקל ולמכרות שאליהם טרם נכנסנו?)

להלן: חתולה מפריעה

להלן: חתולה מפריעה

קלינג: פריזם, הפסל. בכניסה לנאשקל פגשתי מישהו שחשב שאני צייד הראשים גרייוולף ונתן לי 200 זהב. לקחתי, מי לא היה לוקח? מאוחר יותר הוא שלח אותי למשימה להביא לו יהלומים שבזז פסל משוגע בשם פריזם. יצא ופתרנו את העניין באלימות (שכחתי שאם לא פותרים אותו באלימות אז אפשר לקבל חרב טובה, האמת. באסה), אבל כשהחזרנו את היהלומים מחלק המשימות הנאיבי לא רצה שום עסקים איתי, כי גנבתי לו 200 זהב קודם לכן. סתם, זה נחמד להיזכר שלמעשים יש תוצאות. זה פחות נחמד לחשוב על ה-XP שיכולנו לקבל.

נועה: יש יותר בחיים מאקספי, קלינג. כמו ללמוד שצריך לעשות קוויק סייב ממש כל שתי דקות במשחק המקולל הזה. כמה פעמים מתנו בסיבוב הזה?

קלינג: הרבה, אבל אני חושב שאנחנו מתים פחות ופחות! אני זוכר שבפעם האחרונה שמתתי זה ממש הפתיע אותי. ואני לא מבין מה הבעיה לעשות קוויק סייב כל הזמן. פשוט תלחצי על הקיו. תלמדי את החתולה שלך ללחוץ על הקיו.

נועה: זה די גאוני. אני אשים עליו חטיפים. אתה יודע איזו חווייה אני הכי זוכרת?

קלינג: תני לי רמז!

נועה: זה היה רנדומלי לחלוטין!

קלינג: כשקיבלת 500 זהב על הפרווה של הזאב הלבן? אני זוכר שמאוד הופתעת. הופתעת, אגב, כי את כנראה לא קראת את הדיאלוג שלי עם בעל החנות חצי שעה קודם.

נועה: קשה מאוד לקרוא את הדיאלוג. הכל רץ נורא מהר שם והחלון דיאלוגים עצמו פצפון. אבל לא, לא על זה דיברתי. ובכן, אני והחברה הלכנו פה לכיוון נשקל, ופתאום נתקלנו בזוג בנדיטים מרושעים. ואז, פתאום, קפץ לעזרתינו אורק שחור ואפל מכוחות הרשע! אחרי שהוא סיים לעזור לנו – מה שהיה די מפתיע, בהתחשב שהוא רשע, הוא הציע להצטרף לחבורה שלנו. מסתבר שהחבר הזה לא קיים בגרסא הישנה של באלדור'ס, רק בחדשה. בכל מקרה, אז שקלנו לצרף אותו, ואז קרה משהו שלא צפיתי בכלל: הנוכחים בחבורה הביעו התנגדות! הם לא רצו אותו כי הם החליטו שהוא חדשות רעות וידרדר אותנו לכיוון הרשע! קאליד אפילו עשה לי רגשי ואמר "זה לא מה שאבא שלך היה רוצה!".

דורן האורק הרשע

דורן האורק הרשע

אני רגילה שיש אופציה לבחור את הדרך הטובה ואת הדרך הרעה במשחקים, אבל פעם ראשונה שמבקרים אותי על זה. נעלבתי קצת.

קלינג: החלק המעניין הוא שזו באמת דינמיקת חבורה קצת מתוחכמת יחסית לבאלדור'ס גייט הראשון, וכאמור, היא נוספה בגרסה המעודכנת. אבל היא לגמרי מהדהדת דברים ש-Bioware פיתחו במשחקים יותר מאוחרים, כמו באלדור'ס גייט 2 (ובעיקר ההרחבה שלו) ודרגון אייג'. זה סוג של עדכון לאבא של התחום ברוח החידושים של דורות ההמשך. אם כי גם כאן יש דינמיקות חבורה – אבל הן נשארות לרוב בתחום הדיאלוגים (אני חושב שזה המשחק הראשון, אגב, בו ה-NPCs דיברו אחד עם השני באופן חצי-אקראי אבל מיוזמתם ולא באופן הכפוף לעלילה). לדעתי בבאלדור'ס גייט 2 יש קטע בו הן אפילו יכולות להתחיל להילחם אחת בשניה. אבל אני נסחף קדימה.

נועה: זה נשמע מגניב, אבל יש עוד כמה מאות שעות עד שנגיע ל2, לא? בלי לספיילר לי, כמה מהמשחק כבר עשינו בינתיים?

קלינג: 10% במקרה הטוב.

נועה: יו. באמת נהיה בני 40 כשנסיים את זה בקצב הזה.

קלינג: אני שוקל להתפטר ולעבוד בבאלדור'ס גייט במשרה מלאה.

נועה: זה סוג של אחד מחלומות חיי. ללכת לגדל עיזים בגליל ולשחק משחקי מחשב כל היום. כשאצא לפנסיה. בכל מקרה, בוא נסכם. מכרות נשקל: מה צפוי לנו שם? דרקונים? אורקים? אוגרים מתפוצצים מהחלל???

קלינג: מבוך קצת מתסכל, הרבה מאוד קובולדים (הדברים המייללים האלה שמתפוצצים ממכה-שתיים). ועוד כמה יצורים מוזרים. הבנת פעם את הקטע עם ה-blobs? למה אני נלחם בגושי ג'לי מכושפים?

נועה: לא, מה לי ולקוסמים. מה הקטע?

קלינג: הקטע הוא שאנחנו נצטרך להרוג כמה וכמה מהם במכרות, זה כל מה שאני אומר. אגב, נכון בכל מבוך תת קרקעי במשחק מחשב יש תמיד שלוש קומות ואז עוד קומה קטנה עם בוס?

נועה: או. וואו. אני הולכת להכין איזה שני קילו של אפוני וואסבי למשחק הקרוב.

קלינג: מדהים שאת מעלה את הנושא, כי בדיוק עמדתי לשאול מה החטיפים שמלווים אותך במשחק. אני פיתחתי בזמן האחרון עניין רב בתפוצ'יפס גורמה האלה, ה-kettle cooked? הולך לרוב על כל מה שמכיל צ'דר.

הריג שלנו למשחק הבא

הריג שלנו למשחק הבא

נועה: אני בדיאטה וזה פוגעני בעיני. 😦

קלינג: למה שלא תתלונני ל"גברים במשחקי מחשב" אה?

נועה: טוב, קלינג. אני חושבת שזה הספיק להפעם. נתראה בנשקל?

קלינג: דימונה של חוף החרב.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “נועה וקלינג משחקים באלדור'ס גייט: חופרים וחוקרים

  1. אהבתי את הדיאלוג! לא יותר קל להסריט את זה? בכל אופן, מעניין. אני מאוד מאוד אהבתי את בלדורס גייט. צריך לתת לו ריצה נוספת שוב (לא סיימתי בפעם הקודמת..!)
    וכמובן הנושא קרוב ללבי (קפצו לבלוג שלי!)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s