ניתוח צבעוני: אמיצה

רשומה רגילה

אני אוהבת את אמיצה.

Brave או בעברית – אמיצה, אולי לא פורץ דרך וחדשני כמו הסרטים האחרים שלהם (מפלצות בע"מ או צעצוע של סיפור, נגיד), אבל הוא סרט חשוב בקאנון הפיקסארי כי הוא הראשון בז'אנר ה"נסיכות" מאז שפיקסאר חברו לדיסני, הראשון עם גיבורה נשית, ואולי סרט הנסיכות הראשון שלא נגמר בחתונה מפונפנת עם נסיך יפה תואר.

אמיצה מתרחש בסקוטלנד של ימי הביניים המוקדמים, והוא מציג סיפור אגדה על מרידה, נסיכה סקוטית צעירה וקשתית מחוננת, שכמו כל נערה בגיל ההתבגרות, מנהלת מערכת יחסים טעונה עם אמה. אמה של מרידה בסך הכל רוצה שתתחתן ותתנהג כמו ליידי, בעוד שמרידה לא ממהרת להתבגר ולהתמסד.

הנפש החופשיה והעצמאית של מרידה מתבטאת בשיער האדמוני והקופצני שלה, שהיה כל כך מסובך למידול ורינדור שדרש צוות שלם של אנשי תלת רק בשבילו.

המשפחה הג'ינג'ית של מרידה

המשפחה הג'ינג'ית של מרידה

הצבע הג'ינג'י הוא צבע השיער הנדיר ביותר בעולם, ורק לכאחוז בודד מאוכלוסיית העולם כיום יש אותו. באופן לא מפתיע, רוב האוכלוסיה הג'ינג'ית מתגוררת בסקוטלנד, ולפי מחקר שנערך ע"י ארגון סקוטלנד DNA, ל-13% מהאוכלוסיה הסקוטית יש שיער ג'ינג'י, ולכמעט מחצית מהאוכלוסיה יש את הגן שמעביר את הגוון הזה מדור לדור. התיאוריה שעולה מהמחקר הזה, אגב, היא שיש קשר בין הגוון האדמוני והעור החיוור למזג האויר המעונן תמידית של סקוטלנד, ולחוסר כרוני בויטמין D.

בסרט, כמעט לכל המשפחה של מרידה יש שיער ג'ינג'י, ואופי קלאסי של ג'ינג'ים – פרועים, חמי מזג, קולניים ושובבים, ורק לאמא של מרידה, אלינור, יש שיער חום-שחור. צבע השיער מייצג בשני המקרים את האופי של הדמויות – בעוד שמרידה פתוחה, שובבה והרפתקנית, אלינור מרובעת, שמרנית ומסורתית.

בתחילת הסרט אלינור מנסה לאסוף את שיערה של מרידה בתסרוקת שמרנית, והוא מיד קופץ החוצה ומתפרע, בעוד שבסוף הסרט, אחרי ששתיהן מתקרבות ומבינות שהן אוהבות אחת את השניה בכל זאת, אלינור מציגה את התהליך שהיא עברה בפיזור השיער הארוך שלה, שמראה על שחרור והקלה.

bravemeridaelinor

מרידה לובשת רוב הסרט שמלה יומיומית בצבע טורקיז כהה עם עיטורים מינימליסטיים בגווני שנהב. מבחינת ניגוד צבעוני, זהו ניגוד קלאסי שעובד יופי בהרבה מקרים (כתבתי עליו בפוסט שהתייחס לסרט "בתוך לואין דיוויס") – הגוונים הכחולים הכהים משלימים את הכתום-אדום העז של השיער של מרידה, והצבע שיוצא כשמערבבים אותם, חום, מופיע בנמשים שלה ובחגורה בה היא נושאת את הקשת. פיקסאר הגדילו ראש ואפילו יצרו דוגמת טרטאן (המשבצות הסקוטיות) יחודית למשפחה של מרידה, ורשמו אותה באיגוד הסקוטי לטרטאנים (כן, יש הכל בסקוטלנד).

בנוסף לבחירה הטכנית, הבחירה של פיקסאר בגיבורה אדומת שיער לובשת גווני כחול וטורקיז, מזכירה את הנשים שהופיעו הרבה באמנות פרה-רפאליטית.

 

הבחירה של הפרה-רפאליטים בשיער אדום ושופע הייתה כנראה בגלל שבחברה הויקטוריאנית השמרנית והמהוגנת לא נהגו ללכת עם שיער פזור – רק ילדות קטנות הורשו ללכת עם שיער פזור, אך נשים נאלצו לאסוף את השיער מאחר שהוא נחשב לאובייקט אירוטי ולא מוסרי. השימוש האמנותי בשיער אדמוני ופרוע, ובגוונים הכחולים-טורקיזים שמצד אחד מדגישים את הצבע העז עוד יותר, ומצד שני מתייחסים לטבע הפרוע שנדחק בתקופה הויקטוריאנית לטובת הערים המתפתחות, נועד כדי להחזיר אותנו לטבע, שנחשב לפראי, מסתורי וכוחני – קצת כמו מרידה.

אם כבר עסקנו בטבע, אז ניתן לראות את הגוונים הטורקיזים האלה חוזרים פעמים רבות במהלך הסרט, ואפשר לראות אותם בתסריט הצבעוני (מתוך הספר "The Art of Brave"):

סצנות החוץ מופיעות בגווני כחול, ירוק וטורקיז, וניתן למצוא סצנות מוארות ו"שמחות" יחסית כמו התחרות למחזרים של מרידה שמתרחשת בחצר הטירה, לעומת סצנות אפלות כמו המאבק מול הדב הרשע והמרדף אחרי האמא-דובה של מרידה.

סצנות הפנים, בניגוד מוחלט, חמות ומופיעות בגווני חום וכתום ביתי ונעים, שמתייחס לאוירה המשפחתית והמזמינה של הטירה הענקית של משפחתה של מרידה. גם סצנות הפנים של ביתה של המכשפה שמרידה פוגשת באמצע הסרט מוארות בחום, אבל ניתן למצוא שם עוד גוון, כמעט על טבעי ביחס לפלטה שמופיעה בסרט – ירוק חומצה זרחני, שאמור להזהיר את מרידה שמדובר במקום מסוכן ופרוע, כמו הטבע הסקוטי שבחוץ, ולא בבקתה קטנה ונחמדה.

כמו בכל מחקר קולנועי, פיקסאר הטיסו את צוות הארט שלהם לטיול בסקוטלנד והם התבססו שם על מקומות אמיתיים – טירות, יערות וצמחיה כדי ליצור סביבה אמינה ואותנטית. הנה כמה דוגמאות:

 

Dunnottar Castle

הטירה שעליה מבוססת הטירה שבה חיה מרידה –  Dunnottar Castle

כפר בלאקהאוס – הבקתה של המכשפה מבוססת על הבתים העתיקים בו

Callanish Standing Stones – מעגל האבנים הקסום

 לסיכום, גם הפעם פיקסאר עשו עבודה מצויינת במחקר חזותי  – חוץ מדבר אחד קטן – ע"פ היסטוריון סקוטי מומחה, לא היו דובים בסקוטלנד מאז התקופה הפריהיסטורית.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “ניתוח צבעוני: אמיצה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s